מודל של סגנונות ניהול לפי ראדין

 מדבר על הדברים האלה:

 

           

הוא אומר שיש לנו 4 סגנונות: אבל כל מנהל יכול להיות אפקטיבי או לא במצבי שונים.

 

המשלב: אם הוא מפעיל מחליט – הוא אפקטיבי

             אם הוא מתפשר – הוא לא אפקטיבי

אם האדם יודע לשלב גם יחס לאנשים וגם יחס לסביבה, אבל לא שוכח שהוא זה שבסופו של דבר  צריך להחליט הוא אפקטיבי. אם הוא יודע להפעיל את קבוצתו ולהפעיל את האנשים שיביאו רעיונות. אם הוא מתפשר לטובת קבוצתו והולך לקראתם קצת יותר מידיי הוא לפעמים הופך להיות לא אפקטיבי.

 

סמכותי – הוא מאוד משימתי ופחות מכוון לאנשים.

אם הוא נוקשה – לא אפקטיבי.

אם הוא נאור – כן אפקטיבי.

נאור זה אדם שמתייעץ ומחליט לבד – הוא לא מפעיל את הקבוצה כקבוצה כקבוצה, הוא מתייעץ עם אלה שהוא מעריך יותר.

נוקשה – זה לא מתייעץ ומחליט לבד.

 

מתייחס: יש פטרון – לא אפקטיבי

               יש מפתח – כן אפקטיבי

מתייחס הוא גבוה באנשים ונמוך במשימה. אפשר לעבוד עם האנשים כמו עם ילדים או כמו עם מבוגרים.

פטרון – מנהל בסגנון של פעם: אל תשברו את הראש עם בעיות, תבואו אלי. הוא מתייחס לאנשים כמו ילדים – הם לא פותרים את הבעיות אלא באים אליו. נכון שהוא כאילו מכוון אנשים אבל הוא עושה להם נזק כי גורם להם להישאר כמו ילדים.

מפתח – יותר ישאל את השאלות הנכונות, יותר ינחה (מנהל הדרכה, פיתוח הדרכה) יותר מפתח אנשים ומעצים אותם. נותן את החכה ומלמד איך לדוג דגים. זה coaching  נכון.

 

מתבדל: יש בירוקרט –  לא אפקטיבי

            יש נוטש – אפקטיבי או לא

בירוקרט - לא אפקטיבי, יש לו מה להתייחס אבל הוא לא מתייחס למשימה ולא לאנשים, אלא למנהלים.

נוטש – יש תפקידים שמהותם זה הקפדה על הנהלים, (אבטחת איכות, בקרת איכות), אין פה עניין אנושי, זה נהלים. אם עמד בנוהל – הוא אפקטיבי. אם לא עמד בנוהל – אז הוא לא מקפיד על הנהלים והוא נוטש.

 

הגישה אומרת שלכל מנהל יש פוטנציאל להיות אפקטיבי או לא וזה תלוי בגישה שלו, איך הוא רואה את האנשים: כילדים או שאפשר לסמוך עליהם ולתת להם אחריות. האם זה קבוצה שמפעילים ומחליטים איתם או שצריך למצוא חן בעיניהם.

זה תלוי בגישה שלך כלפי אנשים ובגישה שלך כמנהל.

(מודל זה נמצא בספר על מנהלים כמנהיגים של מיכה פופר, וגם ב – Mulins, Daft, Cole).