מאמרים אקדמיים

תהליכים כלכלים המובילים להיווצרותן של דילמות:

כלכלה מתערבת (מכוונת) – התערבות מוחלטת של הממשלה בקביעת סוגי המוצרים שייוצרו, כמויות הייצור ומחירי המוצרים. כלכלה מתערבת – מאפיין אותה הלאמה של כל התהליכים במדינה מתהליכי שירותים ועד תהליכי מוצרים. הכל בבעלות המדינה. כלכלה במדינות בהם הממשלה מחזיקה בכל המשאבים, היא זאת שמווסתת את המשאבים בזירה. המדינה קובעת מחיר, כמויות. רואים את זה בצורה מאוד בולטת במבנה הישן של בריה"מ. המדינה היא קובעת את המחיר ואין ערעור. בכלכלה מתערבת אין תחרות, ואין גם גיוון רב. בד"כ כשהמדינה מעצבת לנו את השירותים אין מגוון. בכלכלה מן הסוג הזה יש דילמות מסוג אחר. אחת הדילמות היותר חובות שיש היא הנושא של מסחר שחור. אחת הדילמות היא שכשמדינה שולטת בכלכלה ושולטת בהיצע והביקוש נוצרת כלכלה מקבילה שנקראת שוק שחור.
היום רוב מדינות העולם השלישי הן כלכלות מתערבות. אין שם כמעט עסקים, אם בכלל.
 
כלכלה מעורבת – קיימות רמות שונות של בעלות ממשלתית על חלק או על סוגים ספציפיים של החברות הכלכליות, וכן התערבות ותכנון ממשלתיים בהיבטים מסוימים. כלכלה מעורבת – כשמדינה באה ואומרת בעצם שלא משתלם לה. אם לא יכולה לעמוד בכוחות התחרות או בדרישות הלקוחות לגיוון ומבחר. מדינה לא יודעת לנהל את כל התחומים ולכן היא צריכה מומחים. מומחים זה עלויות ולכן הרבה פעמים היא מעדיפה לוותר על התחומים האלה. היא תמכור וכך אפילו תכניס כסף למדינה. למעשה מוציאים חלק מהתהליכים החוצה. יש מוצרי או שירותים שאני מחליטה להגן עליהם. שירותי בריאות, שירותי חינוך, אולי למשל שירותים שמדינה מעדיפה להשאיר בידיים שלה. למרות שאפשר לראות במדינות מסוימות חלק מהדברים כן וחלק לא. למשל בישראל: סל בריאות בסיסי כן על חשבון המדינה, סל רחב – אם הציבור רוצה הוא ירכוש לעצמו.

כלכלה חופשית (שוק חופשי)
כלכלת שוק -
· ייצור המוצרים והשירותים, בהתאם לכמות ומחיר שנקבע על ידי כוחות השוק, באמצעות יחסי הגומלין בין ההיצע לביקוש.
·תפקיד הממשלה לעודד תחרות ולמנוע היווצרות של מונופולים.
ארה"ב היא דוגמא קלאסית למה שאמור להיות כלכלת שוק חופשי, למרות שלאחרונה בגלל המשבר היא חזרה קצת אחורה.
איראן היא דוגמא קלאסית למעבר משוק חופשי בתקופת השאה לכלכלה מתערבת כיום. היא הייתה כלכלת שוק חופשי בימי השאה, עשתה עסקים עם שאר העולם וכו'.
התהליך ההתפתחותי הוא מכלכלה מתערבת לכלכת שוק חופשי.
סין – שהייתה כל כך קרוב למודל הטהור של כלכלת שוק מתערבת, היא הבינה שהיא חייבת להזרים לקופה שלה כסף זר. עד לפני מספר שנים סין לא אפשרה בעלי מבנה בעלות של גורמים זרים על חברות. עד לפני חמש שנים זה היה כך. היום מותר עד 20% בעלות בידיים זרות.
במעבר מכלכלה מתערבת לכלכלה מעורבת, באה סין ואומרת תעשו מה שאתם עושים ואז צצות כל הדילמות המוסריות: האם מוסרי למכור מוצר שילדים בני 8 ו 9 בסין עובדים כדי לייצר אותו? כחברה האם זה מוסרי לייצא את העבודה לסין כדי קבל עלויות ייוצר זולות יותר?
ואז באו ואמרו יש הבדל בין מה מותר למה אתה עושה. בסין יש קושי מאוד גדול עם העסקת הילדים בסין. יש ערבוב של תרבויות, ערכים ונורמות. כשנכנסים למדינה היא בד"כ למדינה שמקלה בתהליכים שבמדינה שלך לא היית מרשה לעצמך לנהוג כך. מצד אחד נכנסים למקום חדש ומוזילים עלויות ומצד שני תוקפים אותי בבית שלי. כאשר הולכים למדינה שאין בה ביסוס חוקתי לתהליכים שבבית שלך מעוגנים בחוקים.
אנחנו רואים שהמעבר מכלכלה מתערבת לכלכלת שוק חופש מתחיל להעלות דילמות מוסריות: האם בסדר להתנהג במדינה המארחת באופן שונה ממדינת האם שלי. השאלה פה היא גם עניין המוסר – עד כמה אני אחראי להתנהגות שלי. למשל בישראל הנושא של כללי מקור של מוצרים.
ככל שעוברים לכלכלה יותר פתוחה השוק יותר גלובאלי – אז עושים הסכמים. החוק אומר מעבר חופשי של סחורות בין ישראל לאיחוד האירופי ללא מכסות (אין הגבלת מכסות) וללא מכסים (אין מכס על המוצרים) – אבל רק למוצר שמוגדר מוצר ישראלי. הסכם הסחר קובע שגבולות הסחר לצורך שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי הם גבולות - כשתהליך הייצור הוא 70% בגבולות 67.
אמנת איכות הסביבה – אומרת שאסור בשום תהליך ייצור להשתמש בגז הפריאון. (בחיפה כימיקלים מייצרים).
ככל שמתקרבים יותר לכלכלת שוק חופשי הבעיות יותר מורכבות. למשל לא חוקי לשכור מישהו שיביא מידע עסקי מהמתחרים אבל זה כן בסדר להעסיק עובד לשעבר שלהם ודרכו לקבל את כל המידע. כשיש תחרות מאוד גדולה גם עלולים להיקלע למשבר שפוגע גם בלקוחות למשל. הדוגמא של רמדיה למשל היא דוגמא שנובעת מתחרות. ה -B12 הוא תוסף מאוד יקר, וברצון להתחרות ולשמור על נתח שוק, המשבר של רמדיה נבע מכך שרצו לשמור על נתח שוק ונתח רווחים. (או להעלות אותם). הדבר השני הוא שהתחרות הזאת מביאה אותנו למצבים קיצוניים של משבר. ואנחנו לא תמיד מגיעים עם הרזרבות המתאימות כדי להתמודד עם המשבר.
כלכלה מעורבת מאפשרת תחרות, כניסה של שחקנים חדשים לזירה.
אנחנו רואים כשיש תהליכים של מיזוגים ורכישות הגישה האתנוצנטרית בולטת. החזר מכיל על החלש את התפיסה שלו ואז הרבה פעמים אנחנו נדרשים ליישר קו או לחילופין להיתמודד עם קונפליקטים מוסריים שאנחנו צריכים להכריע בהם.