חוק שיווי המשקל

אומר שיש בעלי עניין, והיכולת לשרוד היא פועל יוצא של שיווי המשקל (האיזונים) שמציב מול בעלי עניין.
דוגמא: למשל תחרות – אם יש לי מתחרה בשוק שמתמחה במשהו מסוים ואני מתמחה במשהו אחר, יש סוג של איזון. יצרנים שמתמחים במשקאות בריאותיים ויש יצרנים שמתמחים במשקאות עממיים, יש איזון שמושג בשוק – כל אחד בטריטוריה שלו.
לפעמים יש שת"פ כמו פורום החברות הסלולאריות – הם הקימו גוף אחד מתאם ויצרו סוג אחד של מהלך שמטרתו להגיב לסביבה בתיאום. זה סוג של איזון.
הרשות המקומית למשל – יש לה שורה של דברים שהיא עושה די להשיג איזון מול הגופים הפוליטיים במדינה.
גם המערכת הפיננסית עומדת על היחס בין הגורמים הפיננסיים הפנימיים שלה. הכול בנוי על איזון – כמה אתה עומד מול כמה אתה משקיע. הכול בנוי על איזונים וככל שחברה יש לה הסכמות / הבנות יותר טובות מול בעלי העניין השונים, כושר ההישרדות שלה גדל.
הפירמה פועלת בין כל בעלי העניין. לפעמים כוח ועוצמה הם אלה שגורמים להחלטות להתקבל ולפעמים זה שת"פ (שיתוף פעולה זה למשל ארגון שמחלק דיבידנדים לעובדים, אופציות לדרג הניהולי, אחוזים לבכירים וכו' – זה סוג של שיתוף פעולה).
בחברות ציבוריות למשל כשהמשכורות גבוהות מאוד  ואין הרבה הכנסות – זה דבר שמאוד מרתיע משקיעים ובעלי מניות – שאין מספיק הכנסות והמשיכות בכל זאת יותר מידיי גבוהות ביחס לזה).