התנהגות ארגונית - היסטוריה והתפתחות הגישות הקלאסיות לניהול

הבלגן גורם לבלבול, תסכול, לחץ, חוסר יעילות, חוסר וודאות -> נרצה שיהיה סדר.

הקורס הולך לדבר על דיאלקטיקה בין אי וודאות (בלאגן) לבין סדר ונטען שאנו מתנהלים כל הזמן עם מעברים מאי וודאות לסדר ושוב ובסוף נשאל כיצד צריך לנהל.

איפה אנחנו מתנהלים?  אנו חיים בארגונים שחיים בתוך סביבה, בארגון ובסביבה יש הרבה אי וודאות שנובעת מ 2 תכונות: 1. מהמורכבות 2. שינוי (כל פעם כתבנו משהו אחר). 

כשנבדוק את ההיסטוריה של מנהלי הניהול נראה שההיסטוריה מתחילה ונגמרת בהתמודדות אין סופית בשאלת אי הוודאות האינסופית. 

מתי התחיל אי הוודאות? פרק א בבראשית: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.." היה בלאגן, היה כאוס, אז מתחיל מעשה הבריאה. בתוך התיאור של סיפור הבריאה ניתן לראות את האלמנט הבסיסי ביותר ככלי הסר המרכזי: "..ויכלו השמים והארץ וכל צבאם" – ביום השביעי מתחיל סדר. ההבדלה, הבחנה, חלוקה, מיקוד – אנו רואים חלוקה והיא הכלי הבסיסי ביותר לעשיית סדר. ביום השביעי יש את אדם, חווה, גן עדן. בגן עדן יש סדר, שלווה, הכל מאוזן עד שיש יצר, תפוח, נחש ואז נשברים החוקים של הסדר ואנו מגיעים לבלגן. 

 

1870 – בארה"ב קבוצה של מהנדסים צעירים מאוד (אחד מהם פרידריך טיילור אז מהנדס מכונות) מכריזה על הקמה של תנועה: "התנועה לניהול שיטתי". הם הולכים לעיתון ניו-יורקי, מקבלים טור סופ"ש וכל סופ"ש הם נותנים עצות כיצד לנהל. מתחילים להיפתח בתי ספר למנהל עסקים. באקדמיה מתחילים להבין שמשהו דורש טיפול והמשהו הזה זה יסוד והיווצרות של מדע שהתפתח בדיוק בשנים האלה, יקרא מדעי הניהול וזה בדיוק מה שאנו הולכים ללמוד. 

20.02.2008

הרצאה 2:

נדבר על מדע זה לפי סדר ההתפתחות של התיאוריות שלו. ניתן לחלק אותו ל 4 קבוצות מרכזיות של תיאוריות. כל קבוצת תיאוריות התפתחה על רקע אירועים מסוימים והיא באה לתת מענה לבעיות שנוצרו בעקבות האירועים הללו. 

 

גישה 1: רציונאליות – קלאסית לניהול: התפתחות החשיבה הניהולית

רקע: תחילת המאה ה 20. הסיבה להתפתחות הגישות זה אירוע היסטורי בשם המהפכה התעשייתית. נתעכב על שלוש תיאוריות מרכזיות:

1. 1911 – מפתחה מקס ובר שבמקצועו הוא סוציולוג, במוצאו גרמני והוא קורא לו המודל הביורוקראטי לניהול.
2. 1916 – הנרי פיול, מהנדס מכרות צרפתי והוא קורא לו מודל אדמיניסטרטיבי. 
3. 1911 – פרידריך טיילור, מהנדס מכונות אמריקאי ומחבר ספר שנקרא תיאורית הניהול המדעי. עד היום זה הבסיס לתפיסה האמריקאית. 

כל התיאוריות נתנו לנו פתרון לבעיה מאוד יסודית, אח"כ את הפיתרון נגמיש, נתקן ונשפץ. המודלים באים לתת פתרון לסדר. חשוב להכיר את הכלים הבסיסיים של סדר ולהתאימם לתקופה. ראשית נלמד את התורות הללו, הכלים הבסיסיים של סדר ואח"כ נראה כיצד ליישמם. 

עולות המון שאלות: 

למה דווקא עכשיו? למה ב 1900 ומשהו דווקא?

למה דווקא משם צומח מדע? גרמניה, צרפת ובנוסף תבוא אנגליה עוד מעט, וארה"ב. 

מה קורה בעולם האמיתי שאקדמיה קמה ומתחילה לפתח תיאוריות כאלה דווקא?

אנו דנים בתיאוריות של סדר וראשית נבדוק למה צריך לכתוב תיאוריות על סדר בתחילת המאה ה 20 ולמה דווקא סדר?

בתחילת המאה ה 20 נגמרת המהפכה התעשייתית, היא מתרחשת במאה ה 19 (סוף 18), זהו תהליך ארוך מסוף המאה ה 18 עד סוף המאה ה 19 תחילת המאה ה 20. המדינה הראשונה המוגדרת מתועשת היא אנגליה. ארה"ב מוגדרת מתועשת ב 1880 (מחצית שניה של המאה ה 19). לקראת תחילת המאה ה 20 רוב העולם המערבי השלים את תהליכי התיעוש. 

מהפכה של מה? מה מתהפך? 

1. מהפכה של אמצעי ייצור (טכנולוגיה) – אם קודם ייצרנו בכוח אדם (אמצעי ייצור ידניים), כעת באה המהפכה ואנו עוברים למיכון (טכנולוגיה). המהפכה היתה מהפכה טכנולוגית מאוד גדולה בהשוואה למה שהיה קודם. מנוע הקיטור מחליף את הידיים העובדות. המנוע בשלב מסוים יכנס לבתי החרושת, עוד הרבה לפני כן הוא נכנס לתחבורה (רכבות) – 1840-1860 – 20 שנה. ארה"ב בשנים אלה עוברת תהליך ענק שכדי שיסעו הרכבות צריך לבנות מסילות, היא מתרשתת ברשת גדולה של מסילות ברזל, יש להניח ברזל עץ, סטנדרטים מסוימים שצריך לעמוד בהם. האמריקאים מראש הבינו מראש את הסטנדרדיזציה של הרכבות (שרכבת תעבור ממדינה למדינה, ותעלה על הפסים). מצד אחד אין לשכוח שבשל כך יש צורך בפועלים שכעת עושים מהפכה תעשייתית ענקית, ומצד שני יש צורך במהנדסים. באותם 20 שנים מספר המהנדסים האזרחיים ומספר מהנדסי המכונות עלה ב 7600%. כל מי שהלך ללמוד הלך ללמוד הנדסה. הנכס העיקרי של שוק העבודה ב 1970 הופך להיות מחשבים. כל טכנולוגיה תביא איתה ביקוש לכוח אדם רלוונטי. בתקופה זו ארה"ב מרשתת עצמה ברשת מסילות ברזל, הרבה פועלים ומהנדסים צריכים להתחיל לעבוד. הגל הגדול של הסטארטאפים היה בתקופה הזו ולאו דווקא היום. חלק מהסטרטאפים מתו (90%) אלו שנשארו אלה החברות הרב לאומיות שחיות כרגע. ברגע שרכבות יתחילו לנסוע זה ישנה את הכלכלה, יש העברת סחורות, העולם נהיה קטן יותר הוא מתחיל להשתטח במונחים שהמרחק בין הספק ללקוח, יצרן לספק, מתקצר, זמן העברת הסחורות נהיה יותר מהיר, כמות הסחורות שניתן להעביר גדלה ולכן כמות הסחר הולכת ותגדל. 
2. כושר הייצור – לפני המהפכה ייצרו לצריכה (עשו חליפין במקרה הצורך) ופתאום עוברים לייצור המוני. 
3. יחידת הייצור – היחידה הכלכלית שמייצרת. רגע לפני המהפכה ייצרו באמצעים ידניים והכמות היתה לצריכה, משק הבית היו יחידת הייצור. ברגע שמנוע הקיטור (הטכנולוגיה) נכנס המשפחה לא רלוונטית כיחידת ייצור והיא נשארת רלוונטית כיחידה חברתית. המחליף של המשפחה כיחידת ייצור הוא המפעל. המנוע הוא אמצעי הייצור כאשר המפעל הוא יחידת הייצור. 

במקביל – כשיש מהפכה טכנולוגית היא מלווה בצמיחה של:

1. מפעלים – גל של יזמות/סטארט-אפים. 
2. ערים גדולות – מלווה במעבר לעיר (אורבניזציה – אנשים מהגרים במדינות שלהם כאשר הם הולכים אחרי עבודה). 

מבנה חברתי – העשירים הם השולטים בחברה והם שולטים באמצעי הייצור, כאשר אמצעי הייצור הקודמים פשטו את הרגל, חלקם הבינו שצריך להשתנות וחלקם פשוט נעלמו. השיטה האירופאית היתה פיאודלית, החשיבה היתה חשיבה מובנת. בשיטה הפיאודלית יש סדר, כל אחד יודע מה מותר לו ומה אסור לו, הכל נורא ברור, לא היה מעמד ביניים ולא היה מוביליות חברתית (יכולת לזוז ממעמד למעמד). הקאסטות (מעמד חברתי נוקשה לתוכו אדם נולד וכמעט אינו יכול להשתחרר ממנו) נותנות וודאות לגבי המעמד אבל לא נותנות תנועה. כשאין תנועה אין שינוי ואין פיתוח ויצירתיות וזה קשה. 

1. מעמדות – 
   1. בעלי ההון – למתעשרים החדשים קראו "הברונים השודדים" – הם שדדו את הכוח שלהם, הם קבעו מחיר וכמות למשל. 
   2. מעמד בינוני – המהנדסים שלבסוף יתעשרו, מנהלים (קודם לא היה את מי לנהל כעת קמה שיכבה של מנהלים).
   3. מעמד הפועלים – הם מגיעים מהכפרים, מהגרים מהערים הגדולות. 

מעכשיו ניתן לעלות/לרדת במעמדות יש תנועה, מוביליות. רוברט פולטון המציא את ספינת הקיטור הראשונה. במחצית הראשונה של המאה ה 19 הספינה שלו מתחילה לחצות פעם ראשונה את האוקיינוס. ברגע שספינות הקיטור מחליפות את ספינות המפרש, הדבר משנה בצורה דרמטית את כמות הסחר שעוברת מאירופה לארה"ב ותהליך הגלובליזציה מתהליך לקבל תאוצה. 

לסיכום – מה מתהפך ?

1. אמצעי ייצור (טכנולוגיה)
2. כושר הייצור (מיצור קטן לצריכה לייצור המוני)
3. יחידת הייצור (המשפחה מפסיקה להיות יחידת ייצור ,המפעל המודרני מתחיל להיות יחידת הייצור)
4. צמיחה – כל זה מלווה בצמיחה של :
5. מפעלים רבים המוקמים
6. ערים גדולות (הגירה פנימית ואורבניזציה).
7. מעמדות חברתיים חדשים צומחים (בעלי הון, מתעשרים חדשים, מעמד בינוני, פועלים)
8. מובילות חברתית. 

תינוק שנולד לעולם כזה יש לו שאיפות, השכלה, הכול פתוח, יצירתיות, השגיות, יזמות, הזדמנויות, תחרות,  כסף. -> ערכים קפיטליסטים. 

דוגמא הקמת חברת נסטלה: נסטלה הוקמה ב 1862, באורגון ארה"ב, ע"י הנרי נסטלה, רוקח ואיש עסקים, לצורך ייצור תחליף לחלב אם לתינוקות. למה הוא הקים זאת? נשים עזבו את הבית והלכו לעבוד בעיר הגדולה. אלה השנים של האמנציפציה והמון יזמות עסקית מתנהלת סביב תופעה חברתית. מבחינת מילים הוא מזהה צורך וביקוש. הצורך נובע מביקוש, שנובע מהשינוי החברתי המתרחש, הנשים יוצאות לעבודה. מתפתחים בעקבות כן הגנים, המעונות, בתי מלון בעיר הגדולה (מרבית הרשתות של המלונות בארה"ב קמים אז כי צריך להלין את הנשים שיוצאות לעבודה). להנרי נסטלה יש ידע, חזון, אינו מסתפק בשוק האמריקאי ומשווק מוצר זה גם באירופה. הוא עושה מיזוג ומגדיר לעצמו מעכשיו והלאה מיזוגים כמנוף לצמיחה עסקית. 

 

הקמת חברת בל – טלפון קומפני: הוא המציא את הטלפון. 1876 הוא מקים חברה בשם AT&T ניו הייבן ארה"ב, ע"י אלכסנדר בל, ממציא הטלפון, לצורך ייצור ציוד, תשתית ושרותי טלפון מקומיים בארה"ב. החברה מוקמת ע"י מיזוג בין חברת הטלפונים.

מכתב של בל – הערכה לגבי ערך של המוצר. בל ניסה לגייס כסף ע"י מכירת הפטנט. תעשיית הטלפון והטלגרף הם תעשיות מתחרות ולפעמים ניתן לראות בהם משלימות. מיזוגים נעשים בין חברות משלימות או מתחרות בדר"כ. 

 

הקמת חברת גנרל אלקטריק : 1878, הקמת GE , ניו-יורק ארה"ב, ע"י תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, לצורך ייצור חשמל ועסקי תאורה. איך הם החזיקו מעמד? חוו משברי עולם, מלחמות, משברי בורסה, משברים עסקיים קשים. כסף הגיע מספונסרים, בעלי הון, מבנקים. 

 

1903 הקמת הפורד: הנרי פורד מקים מפעל קטן לבניית מכוניות בדטרויט - מהנדס מכונות בן 40, יחד עם 10 שותפים. הון פתיחה 50000$ . 1908 ייצור 188,200 "פורד טי" החזון שלו– "מכונית לכל פועל". היה לו משפט מפורסם: "אתה יכול לקבל אותה בכל צבע בתנאי שזה שחור". ההיסטוריה אומרת שלא חזה נכון את מה שהשוק הולך לזמן לו. מס' מתחרים שלו מתאחדים לחברה בשם GM. הוא סגר את המפעלים ל 7 חודשים, הכין תוכנית עסקית, מפרט חדש ונכנס חזרה לשוק. 

 

1903- הקמת ההארלי דוידסון: ויליאם הארלי (22) וארתור דווידסון (23), חברי ילדות ממילווקי חוברים לאמיל קרוגר מהגר גרמני, מייצרים בצריף קטן במילווקי, את האופנוע הראשון (הארלי דייוידסון). 1908 – הזמנה ראשונה של אופנועים למשטרת שיקאגו. 1920 – יצרני האופנועים הגדולים בעולם. 

ההיטק הישראלי צומח מהצבא בד"כ. בתקופה זו הרוב (המפעלים) הוקמו ע"י אחים או חברים. חלק גדול התפתח סביב יוזמה, מוטיבציה, של בחור צעיר שיודע שיש הזדמנות וניתן לנצל הזדמנות ולא צריך להמציא טכנולוגיה. 

 

1896 – היינץ: גון היינץ (25) מקים יחד עם חברו קלרנס נובל את חברת היינץ שמשווקת לראשונה בצנצנת זכוכית שקופה את החזרת החריפה של אמא שלו. כאן ניתן לראות ניצול הזדמנות, אומץ, וכמובן הרבה מזל. 

1897 הם מפתחים את הקטשופ, 1898 מחליט לייצא לאנגליה. ניתן לראות שלאיש הזה יש הרבה חזון ואומץ. 1905 היינץ הופך לספק של בית המלוכה הבריטי.

 

אנו מדברים על תקופה שהיא תחילת המאה ה 20 אבל המון כסף זז שם, יצירה ומוטיבציה.