הגישה הטלאולוגית

הגישה הטלאולוגית – היא גישה שנקראת גם בספרות הגישה התועלתנית זו גישה שבעצם היום, בראיה העסקית צריכים להתמקד בה למי בעצם נוצרות תועלות. אם בודקים חברה ורוצים לדעת האם החברה נהגה באופן מוסרי על פי הגישה הטלאולוגית – צריך לבדוק למי נוצרות תועלות מהחברה. לדוגמא פורד. מי בעצם זכה להטבה או התנהגות מהמצב שהמכוניות היו נשרפות בתאונה חזיתית? בעלי החברה ואולי גם העובדים (כי אפשר להגיד שהם נהנו מכך שבעצם לא סגרו את פס היצור הזה והם לא הלכו הביתה).

הגישה התועלתנית מחפשת למי נוצרות תועלות. כשתיווצר דילמה נראה תועלות לבעלי העניין וכן תיווצר פה בעיה מוסרית.הגישה הטלאולוגית היא לא בהכרח גישה שלילית. זו אוריינטציה עסקית שונה – פחות חשובה הדרך ויותר רוצים להתמקד בתוצאה.

 

יש לנו 3 גישות פילוסופיות בתחום של התנהגות בפירמה.

אם רוצים לבחון איזה גישת מוסר יש בארגון שלנו אז בדרך כלל אחת הגישות היא דומיננטית. יש כמה גישות שעל פיהן נוהג הארגון ביחס לבעלי עניין שונים. אחת מהן תהיה יותר דומיננטית מהאחרות. יש גישה אחת דומיננטית אבל תמיד אפשר למצוא שרידים או הוכחות להימצאותם של שאר הגישות. יכול להיות שאם אירוע רמדיה לא היה מסתיים בצורה כל כך דראסטית לא היינו רואים את הגישה הדאונטולוגית כלפי ההורים.

 

הסיפור של בנק הפועלים יכול להיבחן גם בעיניים דאונטולוגית. שם הייתה גישה תועלתנית – רק הבעלים, לא אכפת להם מהאחרים, מהדרך.

הם עשו 3 מעגלי פחיתה.

- מעגל ראשון היה פרישה מוקדמת – אמרו שמי שאמור לצאת לפרישה מוקדמת בשנים

   הקרובות, אז נתנו להם תנאים מאוד טובים.

- המעגל השני היו עובדים שפעמיים קיבלו הערכת ביצוע שלילית. עובדים שהתפקוד שלהם מראש

  היה תפקוד לקוי וקיבלו על כך גם התראות.

- החלק האחרון היה מפוטרים שפוטרו בשיטת הסלאמי – חתכו איפה שראו שצריך לחתוך.

 

לעומת הפחיתה של שטראוס עלית למשל:

שטראוס עלית עשו מהלך של מיזוג לקבוצה. התבצע תהליך רכישה בו החברה (היות ונסחרת בבורסה) הגישה ניירת לממונה על ההגבלים העסקיים והיועץ משפטי של הבורסה שכתוצאה מהרכישה לא יעשו פיטורין ולא ישנו את הענף. שנה וחצי אחרי הרכישה החברה הודיע שהיא הופכת להיות קבוצה ובמהלך זה החליטה לעשות מהלך של ביטול הכפילויות והם פיטרו כתוצאה מכך 70 אחוז מעובדי עלית. הם פיטרו והפכו את שטראוס למותג. במקרה הזה זאת הייתה הגישה הטלאולוגית באופן מובהק. הם פיטרו את האנשים המיותרים. לא ראו עין בעין את אותה התפיסה בין שטראוס ועלית.

במקרה של שטראוס וקאטבורי, החברה נקטה בשיטה הטלאולוגית. פה הייתה דרך לא נאותה להתנהגות עסקית שאפשר לנתח אותה לפי התיאוריה הטלאולוגית.