מאמרים אקדמיים

גישת הרלטיביזם האתי

גישת הרלטיביזם האתי - היא גישה שונה לחלוטין. מי שקובע מה מוסרי ומה אינו מוסרי זוהי קבוצת ההתייחסות שלך. הרעיון הוא לדוגמא רובין הוד: בהגדרה שלנו היום הוא היה גנב. הוא היה יושב בכלא. הוא נחשב למוסרי בעצם כי מי שנתן לגיטימציה ואשרר את ההתנהגות שלו זאת הקבוצה אליה הוא השתייך. רלטיביזם אתי אומר שפעולה תיחשב כמוסרית ביחס לקבוצת ההתייחסות שאנחנו פועלים בתוכה או ביחס אליה. הדוגמא של קוקה קולה – אמרו שיש בעיה עם נושא המחזור בגרמניה. בגרמניה קיימת דרישה חד משמעית שמוצרים למחזור יהיו בקבוקי זכוכית. כלומר, שכל בקבוקי השתייה יהיו למחזור. קוקה קולה החליטה שחשוב לה להישאר בגרמניה והחליטה להעביר את כל הבקבוקים לזכוכית. ואז באו ואמרו שאם כחברה קוקה קולה החליטה שחשוב לסביבה למחזר בבקבוקי זכוכית, אז למה היא לא עושה את זה בישראל למשל? אז היא אמרה כי לא ביקשו ממנה. ענו שבישראל אין דרישה לזה ולכן אין צורך לעשות זאת. זה מוסרי כי לא ביקשו ממנה. הם עדיין מוסרים כי הם פועלים בסטנדרטים של המקום. אני עובד בסטנדרטים של אותה מסגרת ושם אני נחשב מוסרי. הרבה פעמים הנימוקים של חברות למעשים שלהם – שזה חלק מהתפיסה באותה מדינה או באותה מסגרת.
זה מה שהיה נוח מאוד לנייק להסביר למה היא מעסיקה בסין ילדים בני 8-9, היא אמרה שזה כי אין חקיקה והממשל לא דורש ממנה אחרת לכן אי אפשר להגיד לה שהיא לא מוסרית. לפי הגישה הזאת שופטים לפי קבוצת ההשתייכות. הרבה חברות מנמקות את זה כחלק מהתפיסה העסקית בישראל, או בענף. אחת הביקורות שהיו כלפי חברות טקסטיל זה למה מוציאים את העבודה לייצור זול בחו"ל על חשבון איכות, ואנשים מאבדים את מקום העבודה שלהם אז התשובה שלהם כי כולם עושים את זה. אם זה מה שנהוג בענף הטקסטיל – להוציא עבודה למקומות זולים – גם אם זה לפעמים על חשבון האיכות.
בפרספקטיבה של זמן – זה שסלקום נקטה בגישה הדי אונטולוגית אז זה לא אומר שהייתה נוהגת בגישה זו כיום.