אחריות תאגידית

 

· ארגון הוא אחראי כלפי בעלי העניין שלו, העובדים שלו וכו' – האחריות המיידית היא אחריות חוקית. מצייתים לחוק, פועלים במסגרת החוק וכו'. למשל העסקת עובד.
 

· אחריות נוספת היא אחריות כלכלית, פיננסית. צריך לתת דין וחשבון וכו'.

· יש אחריות שהיא פועל יוצא של נשיאה באחריות – נקרא אחריויות. כמנהל בחברה, כבא כוחו של הבעלים אני צריך לתת דין וחשבון, אני נושא באחריות.

·יש אחריות לסביבה, לאיכות הסביבה. לשמר אתרי טבע, למחזר, מיון פסולות וכו'.

נדבך על נדבך, נבנית התפיסה, המושג, אלה דברים שאנחנו כבר מכירים אבל יחד יש תפיסה משותפת.

· נושא שפורח הרבה בשנים האחרונות – הנושא של אתיקה בעסקים. כל התפיסה האתית היא תפיסה מאוד רחבה של כללי עשה ואל תעשה מבחינת נורמות התנהגותיות של כלל בעלי העניין שלו. ארגונים נוטים בד"כ להציב דרישות מוסריות לעובדים שלהם ביחס ליחסים שלהם עם בעלי העניין אבל לא מכילים עליהם כמערכת יחסים של אותו ארגון עובד את אותם יחסים. אי אשר לדרוש מאותו עובד לפנות באותם כללי מוסר לבעלי העניין השונים אם הארגון לא נוהג כך גם כלפיו.

 

· היבט של אופנהCSR -   - Corporate Social Responsibility -קשרי קהילה. היום יש תפקיד יותר משמעותי וחשוב בעיקר בארגונים גדולים ובעיקר בארגונים שהם באי כוחם של ארגונים גלובאליים. כמו Nestle, Danone, וכו'. באי כוחן, אצלם האחריות כלפי הקהילה היא מאוד גדולה. התופעה הייתה קיימת ב – 1924 בארגון Cadbury (השוקולד). 
 

היום יש עסקים למען אומנות, למען הצבא (אמץ לוחם) וקשה לנו לעשות אבחנה מה באמת מתוך תרומה אמיתית לעזור לאחר ומה מתוך כוונה אמיתית למנף את עצמם.

 

כל האמור לעיל מגדיר את המושג אחריות תאגידית. אין הגדרה מוסכמת למושג אחריות תאגידית. יש שיגידו שילוב של אתיקה וסביבה. יש שיגידו אחריות כלכלית של הפירמה.

 

רמדיה היא דוגמא קלאסית לאי נשיאה באחריות תאגידית כי ביום שגילו את התקלה, או המכתב של המהנדס שהתריע מישהו היה צריך לקחת אחריות ולבדוק מאיפה נפלה ההחלטה הזאת להוריד מרכיב מרכזי להתפתחות התינוק בלי ללכת למשרד הבריאות.

חברת קוקה קולה מצליחה לצאת ממשברים מן הסוג הזה. היו להם הרבה משברים. מכל אירוע היא יצאה מחוזקת. כי יש נשיאה באחריות. המנגנון הזה עובד אחרת בקוקה קולה. זה ההבדל בין חברה שמנהלת אסטרטגית מניעה לבין חברה שמנהלת אסטרטגיית תיקון.

 

מושגי יסוד:

 

באופן כללי אפשר להגדיר אחריות תאגידית - כמוכנות או רצון של הארגון להשקיע או לעשות מעבר למוגדר בחוק במערכת היחסים עם בעלי העניין השונים. המחויבות של ארגון למשל היא להודיע על פי החוק לכל עובד שבועיים מראש על פיטורין ופיצויים, אחריות תאגידית היא למצוא לאותו עובד אולי מקום עבודה אחר, עזרה במציאת מקום עבודה כי הוא מבין שהפיטורין הם כתוצאה מכשל ניהולי כלשהוא או בעיה כללית במשק ולא בגלל שהעובד לא ראוי לאותה עבודה. האחריות התאגידית זה המוכנות שלי לעשות מה שלא כתוב בשום חוזה. לעיתים אחריות תאגידית לטווח קצר עולה לנו כסף. לעיתים עולה לארגון כסף, משאבים, למצוא חלופות, לעבוד למען התהליך שעוזר לאותם עובדים. השאלה היא מה נכון לעשות מבחינת האסטרטגיה של הארגון. לטווח הארוך ולא רק הקצר. לא רק בשביל לרצות.

 

מוסר -  מדברים על היבטים כמו יושר, הגינות, יושרה (היושרה האישית, היושרה המקצועית, והיושרה הארגונית), תרבות של הארגון שמושפעת מאיתנו, ממה שאנחנו מביאים לארגון. כל הערכים האלה מתקבצים לתוך המושג הזה של תרבות ביחד עם סמלים, טקסים וכו'.

הכל עניין של איך אתה מגדיר, של מה שצמחת בתוכו וגדלת בו. מה שאצל אחד ייתפש כהגינות ייתפש אצל אחר כניצול למשל.

מוסר, לכן , הוא מושג מאוד מסובך. מושג תפיסתי. מוסריות זה המהות של אתיקה. מה שמוסרי בעיני יוגדר באופן שונה על ידי האחר.

אחריות של מוסר אישי (שיקול דעת אישי) – מתחל ממשמעת עצמית פנימית.

תשורה היא דוגמא למוסר, האם מותר לקבל כל מתנה בכל סכום? איך מפרשים תשורה ומה מחיר תשורה – זה מתחיל מדברים קטנים.

לעיתים עובדים עושים דברים כי צריך לעשות את זה ולא כי הם חושבים שזה נכון. ואם לא תהיה בקרה, ההתנהגות תמוסס.

העובד צריך להבין שעליו לקחת אחריות. מאוד מסובך לשנת עובד. לשנות מישהו שאנחנו לא יודעים מה המערכת התפיסתית שלו, הוא גם לא ישתנה למען הארגון רק בגלל שיבין שזה נכון ולא בטוח שיהיה מוכן לשנות אותם בכפייה.

הבעיות מתחילות שבים הותר גבוהים והם שלבים יותר קשים לשינוי.

 

אסטרטגיית מניעה  - היא אסטרטגיה המאפיינת ארגונים העושים תסקיר מקצועי לפני ביצוע, אשר בודק מה הן ההשלכות הסביבתיות והנזקים שיכולים להיגרם. בודקים איך פתיחת פס היצור ישפיע מבחינת התהליכים שאנחנו הולכים לבצע על הסביבה, נזקים על העובדים, רעש, חומרים מסוכנים וכו'.

דוגמא נוספת לאסטרטגיית מניעה היא - לדוגמא חברת גדות המייצרת חומרים כימיים. לאחר התהליך נוצר חומר שבשימוש עם חברת נשר הפחיתו את הזיהום עם החומרים שנפלטו כתוצאה מהתהליך. בנו תכנית למניעת ההשלכות מהתהליך. פחות תביעות, פחות זיהום סביבתי, והפיכת הסביבה לטובה יותר.

הם היו צריכים לנתח את הסיכונים שהיו בתהליכים.

 
ריסון פנימי – זה נוהל בארגון. לא מזהמים נקודה. זה קוד אתי שכולם מחויבים לו ופועלים על פיו. ומי שלא נענש.
 

אסטרטגיית תיקון – הדוגמא של בתי הזיקוק. הם השליכו למעשה מי שופכין לנחל הקישון. הם נקנסו ב – 4000 ₪. עלות החזרת נחל הקישון למצבו הקודם היא מיליוני שקלים. אז הם המשיכו הלאה. החברה לא הפעילה מנגנונים למניעה, אלא רק תיקנו את המצב על ידי קנס. לנחל זה נזק של מיליוני שקלים.

מדינת ישראל מעודדת את הארגונים להשתמש באסטרטגיה של תיקון. לפתור את הבעיה נקודתית באמצעות קנס.

אסטרטגיית תיקון היום הרבה יותר נוחה מאסטרטגיית מניעה והיום מעודדים את הארגונים לכך.

 

בין מוסר לחוקי יש הרבה מאוד קושי ליישם את זה בחיי היום יום.

 

הריסונים החיצוניים – הם הכי חשובים אבל הכי פחות משמעותיים כי אם למשל יש חוק שאומר שאסור לזהם אבל אין מי שיאכוף אותו אפשר להמשיך לזהם. מה שווה שיש את החוק זה.

 .