הפרדה בין משפט פלילי מהותי לבין משפט פלילי דיוני
12:09:47 - 8/09/2010
· המשפט המהותי- עוסק בנורמות המהותיות של המשפט הפלילי. איך יוצרים אחריות פלילית, על מה מתפשטת הנורמה של האחריות הפלילית, מבחינת זמן, ממתי הנורמה הפלילית חלה. הנורמה הפלילית המהותית היא גם דרכי הענישה: מהם האמצעים שהחברה מעמידה על מנת להגשים את המשפט הפלילי, דיני העבירות, מהן העבירות שבאמצעותם אנחנו מכתיבים את המשפט הפלילי.
· המשפט הדיוני- הוא "המסוע", האמצעי שעליו אתה מרכיב את המשפט הפלילי המהותי (אותם כללים שבאמצעותם אתה אוכף את המשפט הפלילי המהותי- מנגנון לאכיפת המשפט הפלילי). כל אותם הוראות חוק שמסדירות את אכיפת הנורמה הפלילית המהותית. עיקר עניינו בהליכים הפרוצדוראליים הנוגעים לעשיית המשפט הפלילי. דוגמא: חוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב 1982, ולאחרונה מ 1996, הכנסת חוקקה 2 חוקים:
1. חוק המעצרים החדש. 2.חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגופו של החשוד).
חוק זה קובע שאם מדובר בעבירה של פשע ונודע למשטרה, יש חובה על המשטרה לפתוח בחקירה. כשמדובר בחשד לפשע לא צריך לחכות לתלונה, הדבר מחייב חקירה.
1. חוק המעצרים החדש. 2.חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגופו של החשוד).
חוק זה קובע שאם מדובר בעבירה של פשע ונודע למשטרה, יש חובה על המשטרה לפתוח בחקירה. כשמדובר בחשד לפשע לא צריך לחכות לתלונה, הדבר מחייב חקירה.
לפני 1980, היתה הוראה דיונית הקשורה בדיני הראיות של המשפט הפלילי. השאלה היא איך מוכיחים בבית המשפט מה הם הכללים באמצעותם אתה מוכיח את העבירות בבית המשפט. דוגמא: פסק הדין של קטאשווילי: בפסק דין זה נראה כי על פי "החוק היבש" לא ניתן להרשיע שותף לעבירה על סמך עדותו של השותף ("ראיית סיוע") בכדי שניתן יהיה להסתמך על עדותו זו להרשעת הנאשם.
הנאשם (קטאשווילי) טען כי לא ניתן להרשיעו מכיוון שלא היו לתביעה עדי סיוע שכאלה, אלא רק שני עדים אשר היו שותפיו לעבירה.
לבסוף, במשפט זה, בית המשפט "שינה את הכללים", וכך השתמש בעדי הסיוע להרשעתו של קטאשווילי. שותף, במיוחד שאתה קונה את עדותו, יש לו סיבה טובה מאוד לרצות אותך ולעזור לך בתביעה. לכן, הוא ישחיר את פני חבריו וימעיט מעצמו כאשר יראה שסך הכול היה בורג קטן בעבירה. מאותה העת, שותף לעבירה כן יכול להרשיע את שותפו (אך לא בהכרח. יש לבית המשפט את האפשרות להסתמך על עדות השותפים לעבירה בזהירות הנדרשת ולאחר שהוסר החשש בדבר תיאום עדויות, עדות מתוך אינטרסים אישיים וכיו"ב).
הנאשם (קטאשווילי) טען כי לא ניתן להרשיעו מכיוון שלא היו לתביעה עדי סיוע שכאלה, אלא רק שני עדים אשר היו שותפיו לעבירה.
לבסוף, במשפט זה, בית המשפט "שינה את הכללים", וכך השתמש בעדי הסיוע להרשעתו של קטאשווילי. שותף, במיוחד שאתה קונה את עדותו, יש לו סיבה טובה מאוד לרצות אותך ולעזור לך בתביעה. לכן, הוא ישחיר את פני חבריו וימעיט מעצמו כאשר יראה שסך הכול היה בורג קטן בעבירה. מאותה העת, שותף לעבירה כן יכול להרשיע את שותפו (אך לא בהכרח. יש לבית המשפט את האפשרות להסתמך על עדות השותפים לעבירה בזהירות הנדרשת ולאחר שהוסר החשש בדבר תיאום עדויות, עדות מתוך אינטרסים אישיים וכיו"ב).
הוספת תגובה חדשה
שם:
דואר אלקטרוני:
כותרת:
תוכן:
למאמר זה נוספו 0 תגובות
מאמרים נוספים ב משפטים
- ענפי המשפט האזרחי וענפי המשפט הפלילי
- המשפט הפלילי הישראלי
- המשפט האנגלי
- הפרדה בין משפט פלילי מהותי לבין משפט פלילי דיוני
- עקרון החוקיות הבט ראשון
- עקרון החוקיות הבט שני
- ההבדל בין שידול להסתה
- שליחות לדבר עבירה (אחריות שילוחית)
- אחריות פלילית של התאגיד (א)
- אחריות פלילית של תאגידים (ב)
- שיפוטם ודרכי ענישתם של קטינים
- אין העבירה בלא עושה בא כשרות פלילית
- הכשרות מבחינה מנטאלית חלק1
- הכשרות מבחינה מנטאלית חלק 2
- הכשרות מבחינה מנטאלית חלק 3
- תחולה מבחינת מקום
- התחולה האוניברסאלית
- עבירה פלילית
- מושג העבירה ויסודות העבירה
- מחשבה הנוהגת בפלילים
- אין עונשין על מחשבה בלבד
- ההתנהגות במחדל
- עקרון החוקיות
- אין עונשין על דברים שבלב
- אין עבירה ללא אשמה
- לכל עבירה, עונש בצידה שהולם את חומרתה
- אין עבירה בלי מידה מינימלית של נזק לציבור
- אין עבירה בלא עושה בעל כשרות פלילית עובר לעשייתה
- אין עבירה בלא התנהגות מרצון
- הגשמת האחריות הפלילית היא עניינו של הריבון בלבד
- מאפיינים של חוקות
הוסף תגובה למאמר