מאמרים אקדמיים

עקרון החוקיות

 עיקרון אותו נמצא בכל ענפי המשפט ובפרט במשפט הפלילי. ייחודו כאן שהוא בא להדגיש ולציין שהאיסור הפלילי יכול לבוא לעולם אך ורק על ידי אמירה מפורשת באמצעות חוק וכל אימת שהאיסור לא קיים לא ניתן לבוא חשבון עם אף אחד על התנהגות שכאשר עשה אותה האדם היא לא היתה אסורה. עיקרון זה קובע את גבולות תכולתו של המשפט הפלילי: אין מכילים חקיקה פלילית באופן רטרואקטיבי (אין מכילים חקיקה פלילית לאחור). כללי הדיון במשפט אינם נחלתו של אף אדם, ואין הוא יכול לדעת כיצד יפעל בית המשפט בדיונו שלו (ראה את פסק דין קטאשווילי משנת 1980). עיקרון זה בא להשמיע את ההבחנה בין המשפט הפלילי המהותי, לבין המשפט הפלילי הדיוני. אדם לא קונה לעצמו זכות קנויה בדיון פלילי ובכללי דיון של המשפט הפלילי, הם לא חלק מהמשפט המהותי הפלילי, הם רק אותו אמצעי שעוזר להניע את המשפט הפלילי, כללים אלו הם לא נחלה של אף אחד, אדם לא קונה לעצמו זכויות על אופן הנעת המשפט הפלילי. ישנם כללי דיון שכל כך מרכזיים שאדם זכאי לפתח לגביהם ציפיות שהם נחלתו ולא ישתנו (באופן רטרואקטיבי).
לא ניתן לפגוע בכלל זה בטענה שמדובר בכלל דיוני ולא מהותי. ישנן ספקות שלמרות שהם מתקיימים ניתן להרשיע. ההחלטה היא בתחום הדין ולא העובדות, העניין הוא של תפיסת משפט אם ישנו ספק או לא.
לא כל חוק עומד בקנה המידה שאנו דורשים עבור יצירת האיסור הפלילי. חוק צריך מבחינת התכנים להיות מסוגל להיות ברור ולהעביר את האזהרה. אם החוק לא נותן לנו מה הוא רוצה זהו אינו חוק. לא אותו חוק שעיקרון החוקיות מדבר.